​​​משרביה היא חלון או מרפסת עליונה שבולטת החוצה את קו הבניין, עם סורגי עץ חופרוּת (לַטִיס) שמאפשרים חדירת אוויר ואור אך שומרים על פרטיות לעוברי אורח מבחוץ. 

מקור השם: ישנן שתי תאוריות עיקריות: השם נגזר מהמילה הערבית “sharaba” (“לשתות”), כי פעם היו מניחים צנצנות מים במרפסת זו כדי לקרר את האוויר; או מהמילה “sharafa” (“להשקיף”), עקב העובדה שהחלון מאפשר צפייה החוצה מבלי להיות נראה.

פריחה היסטורית: המשרביה שימשה רבות מאז ימי הביניים בעולם האיסלמי, במיוחד בתקופות הממלוכיות והעות’מאניות, עם דגמים משתנים בהתאם לאזורים במזרח התיכון וצפון אפריקה. 

פונקציות סביבתיות: המשרביה משרתת כמכשיר בנוי לשליטה באקלים - היא מפחיתה קרינה ישירה של השמש, מאפשרת אוורור פסיבי, ולעתים משולבת עם כלי מים שקרירים כדי לייצר קירור בהתזה או אידוי.

תפקידים חברתיים ותרבותיים: פרטיות הייתה אלמנט חשוב - מאפשרת מגורים באזורים צפופים, ששומרים על נפרדות בין הציבור לפרט; החלון מאפשר לאדם בתוך הבית לראות החוצה בלי להיות נראה. גם תפקידה האסתטי גבוה - עיטורים, דגמים גיאומטריים, עבודת עץ ידנית. ​​​​​​​